החלטה בתיק בש"א 1395/08

1.         המשיבה 4 (להלן: "החייבת"), הגישה בקשה לכינוס נכסים ולהכרזה כפושטת רגל. לבקשתה, ניתן צו לכינוס נכסים ביום 11.4.05. עיקר חובותיה של החייבת הינם בקשר עם ניהול בית דפוס שנקלע לקשיים ואשר נוהל באמצעות חברה בשם רוטו יבנה בע"מ (להלן: "החברה") בבעלות החייבת ובעלה, אשר ערבו להתחייבויותיה. עו"ד עוז גדות מונה כנאמן לנכסי החייבת (להלן: "הנאמן") הוא המבקש בבקשה שלפני.

2.         בין יתר נכסי החייבת היו זכויות במקרקעין המצויים ביבנה והידועים כחלקה 12 בגוש 4907 שהינה חלקת קרקע בשטח של 400 מ"ר (להלן: "הקרקע"). את הזכויות בקרקע רכשה החייבת ממינהל מקרקעי ישראל. תקופה קצרה לאחר הרכישה, ביום 30.4.02 התקשרה החייבת בהסכם עם המשיב 3, (להלן: "כהן") שהינו גיסה, בהסכם לפיו מכרה לו את זכויותיה בקרקע תמורת הסך 220,000 ש"ח (להלן: "הסכם המכר"). לפי הסכם המכר משולם סך 130,000 ש"ח במעמד חתימת ההסכם והיתרה תשולם עד ליום 30.8.02.

3.         למשיב 1 (להלן: "הבנק") היה שיעבוד על זכויות במקרקעין הידועים כחלקה 7 בגוש 5739 הנמצאים בסמוך לקרקע, שניתן לו על ידי החברה. לאחר שהחברה נקלעה לקשיים, מונה עו"ד בית און לכונס נכסים ובמסגרת זו מכר ביום 21.7.04 את המקרקעין למשיב 2 (להלן: "הקונה").

4.         בין הבנק, כונס הנכסים, והקונה לבין כהן התגלעו חילוקי דעות בשאלה האם במתחם המקרקעין ששועבדו לטובת הבנק ונמכרו לקונה, נכללה גם הקרקע. לפיכך, הגיש הבנק והכונס תובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, תיק ה"פ 486/07 (להלן: "התובענה") אשר במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר, בין היתר, כי המשכנתא חלה על הקרקע וכי הסכם המכר הינו "פיקטיבי" ויש לבטלו. התביעה הוגשה כנגד החייבת וכהן ואילו הקונה צורפה כמשיבה פורמלית. כן צורפו רשויות המס כמשיבים פורמליים. כהן, החייבת ורשויות המיסים התנגדו לתובענה וכמפורט בתגובותיהם לבית המשפט.

בסמוך לאחר הגשת התובענה, הגיש הנאמן הודעה ובקשה דחופה ביותר לבית המשפט ובה טען כי התובענה הוגשה באופן שגוי, שכן אין להגיש תובענה נגד חייב לאחר מתן צו כינוס שלא במסגרת בית המשפט של פשיטת רגל ולפיכך עתר להעביר את התובענה לבית משפט של פשיטת רגל. הבקשה הובאה לכב' ס"נ הנשיא השופט זפט  אשר בהחלטתו מים 20.5.07 נעתר לה. המזכירות העבירה את מספר תיק המרצת פתיחה לתיק הפש"ר.

5.         בהמשך הגיש הנאמן בקשה דחופה לבית משפט זה ובה עתר למתן צו מניעה האוסר על הקונה להכנס לקרקע, שכן לטעמו אין לקונה זכויות בקרקע, תפיסת חזקה אינה מתיישבת עם זכויות הקונה בה ועוד (בש"א 13215/07).  הבקשה הובאה לפני ולא ראיתי להעתר לה בטרם קבלת תגובות תוך שביקשתי אף הבהרות הכיצד הבקשה מוגשת לבית משפט של פשיטת רגל, שכן לא הובא לפני תיק ה"פ כמו גם החלטת כב' השופט זפט. עוד התברר כי גם הוגשה תביעה לסילוק יד בבית משפט השלום ברחובות.

6.         בין לבין הגיש הנאמן בקשה לאישור הסדר נושים, הכרזת פשיטת רגל ומתן הפטר לפי סעיף 35י' לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") וזאת במסגרת בש"א 2043/08 (להלן: "בקשת ההסדר"). בבקשה נטען כי ניתנת הסכמה של רוב ניכר של הנושים, כ- 98% ומן הדין להעתר לה אף ללא דיון בבית המשפט. לא ראיתי מקום  להעתר לבקשה ללא דיון וכאמור בהחלטתי מיום 10.2.08 בבקשה האמורה. אציין, כי בסעיף 42 להסדר הנושים, קיימת התייחסות לתובענה ובאופן שאם הנושים יהיו: "זכאים להכנס לנעלי החייבת לגבי זכויות מקרקעין כלשהן, ו/או  כל זכויות אחרות שמגיעות לחייבת, הרי שאותן זכויות יועברו ויחולקו באופן שווה לנושים  ע"י הנאמן אף לאחר שינתן לחייבת הפטר". 

7.         בנסיבות אלה מצאתי לנכון לקיים דיון בנוכחות כל הצדדים המעורבים, לרבות בבקשה לאישור הסדר הנושים ודיון כאמור נערך היום.

בדיון ביקשתי הבהרה מהנאמן באשר לזכויות החייבת בקרקע. לא ניתן מענה ברור האם לעמדת הנאמן יש לחייבת זכויות בקרקע, או שמא הזכויות בה הוקנו לכהן. לכאורה יש בדבר  כדי להשפיע על עמדת הנאמן במסגרת התובענה, לרבות בית המשפט הנדרש לבררה. ודוק, באם אין לנאמן טענות באשר להסכם המכר, אזי מתייתר הצורך לברר את התובענה בבית משפט זה. אם סבור הנאמן שיש מקום לבטל את הסכם המכר, עליו להגיש תובענה בענין לאחר קבלת אישור של בית משפט לפשיטת רגל.

8.         לעמדת הבנק אין לאשר את הסדר הנושים ויש לאפשר בידו להגיש הוכחת חוב לנאמן וכן על האחרון לשמוע את הסתייגויות הבנק מהסדר הנושים. עוד טוען בא כוח הבנק שלא קיבל את בקשת הנאמן לכב' השופט זפט, להעברת ההליך לבית משפט לפשיטת רגל והוסיף כי אילו היה יודע עליה, היה מתנגד לה.

9.         הכנ"ר והנאמן התנגדו לקבלת הוכחת החוב של הבנק ולו מהטעם שהוגשה באיחור ולא במועד כמתחייב על פי דין. זאת ועוד, לעמדתם יש לאשר את הסדר הנושים בלא קשר לתובענה ולהסתייגות היימנו.

10.        ב"כ הקונה סבור שאם התובענה תתקבל, משמע זכויות מרשתו נפגעו והוא יהיה רשאי לחזור לחייבת ולכן יש מקום לשקול הגשת הוכחת חוב מטעם מרשתו.

11.        כהן בדעה שהעיסקה נעשתה כדין, אין כל עילה להורות על ביטול הסכם המכר וכי הקרקע אינה נכללת במסגרת השיעבוד שהיה לטובת הבנק.

12.        בדיון, נשאלה החייבת מספר שאלות על ידי בית המשפט. מתשובותיה עולה כי אף היא בדעה שלא נפל פגם בעיסקת המכר, התמורה ההולמת שולמה והזכויות בקרקע אמורות להרשם כדין על שם כהן.

13.        בתום הדיון השאירו הכנ"ר והנאמן את השאלה האם יש מקום לנקוט בהליך כנגד החייבת לביטול הסכם המכר, לשיקול דעת בית המשפט, אך עמדו על אישור הסדר הנושים.

14.        מן הראוי לציין כי כל באי כוח הצדדים בדעה שמן הראוי שהתובענה תתברר בבית המשפט האזרחי ולא בבית המשפט לפשיטת רגל.

15.        לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט וכן שמעתי את החייבתהשונים, הגעתי למסקנה כי אכן אין מקום להשאיר את התובענה שבין הבנק וכונס הנכסים לבין הקונה והחייבת בבית משפט זה, אף מבלי צורך בהגשת בקשה בענין ע"י בא כוח הבנק. זאת הן לאור ההסכמה של כל הצדדים בענין, במיוחד שהבנק וכונס הנכסים לא היו מודעים לבקשה וממילא יכלו לעתור לביטולה. זאת ועוד, עסקינן בתובענה אזרחית שנסיבותיה מצדיקות את בירורה במסגרת בית משפט אזרחי ולא של תיק פשיטת רגל, במיוחד שלעמדת החייבת אין לה זכויות בקרקע נשוא התובענה ואלה נמכרו על ידה, מספר שנים טרם הגשת בקשתה לכינוס נכסים. עם זאת, ניתן בזאת היתר להמשיך את ההליך במסגרת תובענה רגילה גם כנגד החייבת, שכן היא צד דרוש כטענת התובעים, למיצער בכל הנוגע לטענתם בדבר ביטול הסכם המכר.

16.        שקלתי את טענות הצדדים באשר לאישור הסדר הנושים. מגוף ההסדר, כפי שציינתי לעיל

            ותגובות הנושים לו, עולה כי אלו הביאו בחשבון אפשרות כי למסת הנכסים של החייבת תווסף גם  הקרקע, ככל שהסכם המכר יבוטל וככל שייקבע שהקרקע אינה משועבדת. לכן, אין בעצם התובענה כדי למנוע את אישור הסדר הנושים. עם זאת, שעה שנטען על ידי נושה, קרי הבנק כמו גם הקונה, כי ברצונם להגיש הוכחת חוב או בקשה להארכת מועד להגשת הוכחת החוב, אזי על מנת לא להכשיל הליך עתידי, סבורני כי יש להתנות את הסדר הנושים במיצוי זכויות הבנק והקונה כנגד החייבת. זה גם הטעם  שסברתי שיש מקום לקיים דיון באישור הסדר נושים על מנת לשמוע ולברר אם כל הנושים מודעים להליך פשיטת הרגל, להסדר הנושים וכדומה. שעה שנטען על ידי נושה כי לא היה מודע להליך, כי לא התאפשר בידו להגיש הוכחת חוב, מן הראוי לאפשר לו למצות את זכויותיו החוקיות. אין באמור כדי להביע כל  עמדה באשר לגוף הטענות לרבות באשר להכרה בהארכת מועד להגשת הוכחת החוב, ככל שבקשה כאמור תוגש, כמו גם הבעת דעה באשר לכך שהבנק היה מודע להליכי פשיטת הרגל של החייבת זה מכבר ולפיכך לטענת הכנ"ר והנאמן היה עליו להגיש את הוכחת החוב במועד.